"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו."
– ויקטור פרנקל, רופא ופסיכיאטר, מחבר "האדם מחפש משמעות".
בתקופה של מתח ואי ודאות חריפים, אנחנו נמצאים באתגר מתמיד לתפקד ולהשאר מאוזנים. המאמר הזה נכתב במטרה לתת כלים יישומיים לחיזוק העוגן הפנימי כך שנוכל לעמוד באתגרי השעה.
בתקופה זו בשנה ארגונים רבים נכנסים לתהליכי הערכה ומישוב הכוללים בתוכם גם שיחות משוב תקופתיות בין עובדים למנהלים. שיחות אלו פעמים רבות טומנות בחובן מתח רב מבעוד מועד ורגשות קשים לאחריו.
שיחות משוב במיטבן יכולות להוות בסיס להתפתחות אישית ומקצועית ולחיזוק הקשר בין העובד למנהל, אולם למרבה הצער חסמים רבים - אישיים וארגוניים - מקשים על כך ועלולים להפוך את החוויה לכזו שמעדיפים להמנע ממנה.
לכן יותר מתמיד נדרשת התארגנות וסיוע לכל בעלי התפקידים בארגונים לצלוח את המשימה הזו באופן הטוב ביותר.
להמשיך לתפקד. במצב הנוכחי קשה לאזן בין כל החובות והצרכים שלנו ובין כמות המשאבים הזמינים. המאמר הנוכחי מרכז באופן פשוט ותמציתי את מה שלמדתי על ניהול בזמני חירום בזמן עבודתי כיועצת לפיתוח מנהיגות בצבא, במצבי שגרה וחירום.
שני עקרונות מובילים העוזרים לאזן בין הקטבים השונים שמושכים אותנו אליהם: המצוקה והצורך לתפקד.
אנחנו נמשכים לעוצמה פנימית ולביטחון עצמי.
אנשים שבטוחים בעצמם נותנים לנו תחושה של ביטחון ושל אמון ויכולת לסמוך עליהם גם במצבים קשים.
אבל האמת היא שעוצמה אמיתית היא לא מופע שכיח, וכשאנחנו נמצאים בנוכחות של אדם עוצמתי - אנחנו מיד מרגישים אותה. זו איכות שלא ניתן לזייף אותה.
במאמר הנוכחי - קוים לדמותה של עוצמה.
אנחנו סומכים על החושים שלנו, וטוב שכך. זה מאפשר לנו לחיות את חיינו בצורה נינוחה יחסית, מבלי לבדוק את עצמנו שוב ושוב. אבל יש לנו הטיות מסויימות שגורמות לנו לסבל רב ולקשיים עם הסביבה שלנו, במיוחד בכל הקשור למצבי קונפליקט.
הבנה טובה יותר של איך אנחנו בנויים ושל ההטיות שלנו עשויה להקל עלינו להיות טובים יותר לעצמנו ונינוחים יותר בסביבת המחייה שלנו.
שימור ומחוברות עובדים, מדיניות היברידית, אלו הנושאים המככבים ברשימת הנושאים הנשאלים והנדונים ברחבי הרשת ובחדרי הדיונים.
מה עומד בבסיס של המענה לאתגרים הללו?
פרסונליזציה.
הערכה מדוייקת ומענה פרטני.
פתרונות מותאמים אישית מחליפים את גישת הOne size המיושנת.
איך עושים את זה?
במאמר שני פתרונות פשוטים לבעיה מורכבת.
המעבר לעבודה מרחוק בתצורותיה השונות מייצרות מגוון של אתגרים עבור העובדים והמנהלים. אחד מהאתגרים המשמעותיים הללו הוא נושא ניהול הקונפליקטים.
התקשורת משתנה, ואיתה איכות הקונפליקטים ולכן אנו נקראים להתאים את האסטרטגיות שלנו למציאות החדשה.
המאמר מספק מספר עקרונות שיסייעו בכך.
יש החלטות שיכולות להפוך לנו את הבטן גם תקופה ארוכה אחרי שהן התבצעו.
זה חזק במיוחד כשאנחנו עוזבים משהו שהתחייבנו אליו לפני שסיימנו אותו.
במאמר החדש אני בוחנת את מושג העזיבה, את הנטייה שלנו לראות עזיבה לפני הסיום ככישלון, ואת האלטרנטיבה לכך.
והכי חשוב: איך נדע מתי עזיבה היא ויתור ומתי היא צעד שמקדם אותנו.
עיצוב האתר : מיכל טבצ'ניק
כל הזכויות שמורות לבמקום
