האתגר: להפוך דבר חדש שלמדנו לטבע שני

האמצעי: יצירת רכיב של למידה יישומית כחלק מתהליך ההכשרה

התוצאה: בינגו

יצא לי לאורך חיי להשתתף בהרבה תוכניות שונות ומגוונות של לימוד, שמטרתן היתה לרכוש מקצוע או מיומנות: החל בתארים האקדמיים שלי וכלה בקורסים ממוקדים שמטרתם – כלי עבודה. בשנים האחרונות אני גם לוקחת חלק בהובלה ובליווי של לא מעט תכניות כאלה. אחד מהדברים הבולטים המשותפים לכל התכניות הללו: כולן נאבקות עם האתגר של סגירת הפער בין מה שנלמד לבין מה שמבוצע בפועל.

איך נדע שהלומדים אכן מיישמים את מה שלמדו?

האם ההתנהגויות של הלומדים השתנו בעקבות ההכשרה? אם כן באיזה אופן ובאיזו מידה?

מהן התוצאות שהשינויים הללו ייצרו?

שאלות אלו ועוד מורכבות לבדיקה, ומעסיקות מאד את כל העוסקים בהכשרות. וכל האמור אף מתחדד בתחום העיסוק המרכזי שלי: מנהיגות והשפעה. זאת משום שהמיומנויות שאני מלמדת הן "רכות" ומורכבות במיוחד להקניה. הסיבה המרכזית היא, שאלו לא יכולות טכניות אלא יכולות תקשורת הקשורות באופן הדוק לאישיות האדם, והיישום שלהן חייב להיות מותאם אישית ואותנטי בתוצאה, אחרת הזיוף זועק למרחוק ורב הנזק על התועלת. רק דמיינו לכם את המנהל שלכם אומר לכם פתאום איזה משפט 'סטיב ג'ובס'י כזה משום מקום… איזו תחושה זה מייצר? פייק.

מתוך "קופה ראשית"

במאמר הזה אני רוצה להציג לכם מקרה מבחן שמציג פרויקט של הכנסת מודולה של למידה יישומית בבית ספר מיוחד אחד. כזה שלוקח מאד ברצינות את השאיפה לייצר אצל הלומדים שלו מיומנויות שיהפכו ל"טבע שני", ומוכן היה להשקיע את כל המשאבים הנדרשים לשם כך.

קל יחסית ללמוד ממקרה כזה, משום שהיו בו מעט מאד "פשרות" בבנייה של מודולת הלמידה היישומית. וכך ניתן לראות תהליך שלם שבנוי באופן מיטבי למטרות שהוא שואף להשיג.

מעט על בית הספר למו"מ

בואו נכיר קודם כל את בית הספר המדובר – "שקלא וטריא":

שקלא וטריא הוא בית ספר ייחודי ללימוד מקצועות המו"מ. בבית הספר ישנה תכנית רב תחומית המכשירה את תלמידיה, אשר נבחרים בקפידה, להיות NSO Negotiations Specialist Officer בארגונים או עבור לקוחות פרטיים. כלומר, מלווים מקצועיים של לקוחות אשר עומדים בפני תהליכי מו"מ מורכבים וכבדי משקל.

אם תכנית הלימוד מעניינת אתכם, אתם מוזמנים לבקר באתר בית הספר

לבית הספר יש אתגר כפול:

  • עליו לגשר בין המיומנויות והכלים הנרכשים במהלך התכנית לבין היכולת של הלומדים ליישמם במציאות, ולעשות זאת בנינוחות אל מול לקוחותיהם העתידיים.
  • עליו גם להעריך את היכולות הללו של הלומדים במסגרת התכנית על מנת לאפשר להם לבצע תהליך למידה מותאם אישית אשר נותן מענה לעוצמות ולאתגרים הייחודיים של כל משתתף.

בתוכנית נעשה שימוש במגוון של אמצעים שמטרתם לייצר למידה משמעותית העושה חיבור בין הנלמד לבין "החיים האמיתיים": ניתוח של תיאורי מקרה, שיתוף בתהליכי מו"מ שהמשתתפים חווים המתנהלים במקביל ללמידה, הדגמות ע"י הסגל וסימולציות שונות המאפשרות תרגול של המתודות הנלמדות. אולם השנה, לראשונה, נעשה שימוש במתודה של סימולציות חיות עם שחקנים מקצועיים.

גילוי נאות: השנה למדתי במחזור השמיני של בית הספר. כל המהלך שאתאר כאן הוא אף מאתגר יותר עבורי מתמיד, היות שהייתי בו זמנית גם המתכננת והבונה של מרכיב הלמידה היישומית, וגם משתתפת ותלמידה מן המניין.

על התרגילים היישומיים

השנה לראשונה נעשה ב"שקלא וטריא" פיילוט שמטרתו היתה לייצר תרגיל מסכם חווייתי המדמה את "הדבר האמיתי", ומאפשר ללומדים ליישם את מה שלמדו ולחוות את עצמם בתפקידם העתידי. לטובת העניין גובשו שני תרגילים מסכמים בסיומם של שני החלקים העיקריים של התכנית.

התרגיל הראשון היה בתום החלק של מיומנויות המו"מ האישיות של הלומדים: כלומר, אימן אותם בסיטואציה שבהן הם היו הנושאים והנותנים אל מול שותפיהם/לקוחותיהם/מנהליהם וכו'….

התרגיל השני נעשה לקראת סיום התכנית והתמקד במיומנויות הליבה של ה NSO Negotiations Specialist Officer. אלו מיומנויות הליווי והייעוץ שמומחה המו"מ מיישם כאשר הוא מוביל לקוח שלו לעבר מהלך מורכב של מו"מ שהוא (הלקוח) מתקשה בו.

על מנת לייצר מצבים שמדמים מצבי אמת, והיות ומדובר בתהליכי ליווי שנמשכים לאורך מספר פגישות, הלומדים חוו תרחישים מתגלגלים. כלומר: רצף של מפגשים אשר אפשרו להם לתרגל את השלבים השונים בתהליך הליווי הייחודי שנלמד בתכנית.

כל יום כזה היה למעשה תהליך של כשבוע שכלל בתוכו מספר שלבים אשר בנו את הלמידה באופן מדורג ותמכו את תהליך ההטמעה.

איך זה בוצע בפועל?

  • הלומדים חולקו לקבוצות של ארבעה משתתפים ומנחה – זאת על מנת לייצר סביבת למידה אינטימית ובטוחה.
  • המנחים היו חברי סגל התכנית, ולקראת ימי התרגול הם עברו הכנה ותדרוך קפדני להכרת התרחישים והתנאים המיוחדים הנחוצים על מנת לייצר חוויית למידה איכותית.
  • השחקנים של "במקום" תודרכו באופן מעמיק שאפשר להם להכיר את העולם הייחודי של לקוחות הפונים לליווי במו"מ, על מנת לייצר תרחיש ריאליסטי ומאתגר עבור הלומדים.
  • המשתתפים קיבלו הכנה מקדימה, זמן לתכנון והתכוננות, והדרכה כיצד לתת משוב הדדי באופן מקדם למידה לטובת כל המשתתפים.
  • כל משתתף התנסה בסימולציה מלאה בה הוא התמודד אל מול שחקן שגילם שותף במו"מ או לקוח לליווי (תלוי בשלב בהכשרה) . השחקן אתגר אותו בקשיים והתנגדויות שכיחות בסיטואציות מסוג אלה.
  • בסיום התרגול כל משתתף קיבל משוב מפורט הן מהצופים והן מהשחקן והמנחה שהביאו כל אחד את זויות מבטו הייחודית. (תחשבו על זה רגע. האם בחיים יש לכם הזדמנות לקבל פידבק מאדם שזה עתה התמודדתם מולו במו"מ מורכב? כנראה שלא. השחקנים נותנים למשתתפים את המשוב הנדיר הזה, וזה מקפיץ את הלמידה שלהם בכמה רמות).
  • המתרגלים הסריטו את עצמם ויכלו לצפות בתרגיל לאחר מכן ולהעמיק את הלמידה והמודעות העצמית שלהם.
  • מספר ימים לאחר ההתנסות קיבל כל משתתף משוב אישי ב1:1 ממנחה הקבוצה, אשר אפשר בתנאים יותר מוגנים להעמיק את הלמידה ולהתבונן על ההתנסות בפרספקטיבה של זמן (לעומת המשוב המיידי בלהט הרגע).

ומה אמרו הלומדים?

שאלת התוצאות עוד תתברר בעתיד, היות ויש לבחון אותה לאחר זמן ולא מיידית בתום ההכשרה (שהסתיימה זה עתה). אולם בנקודה זו בזמן אפשר להתרשם ממה שאמרו הלומדים בתכנית בסיום התרגילים.

הציטוט הזכור לי ביותר הוא: "יום כזה שווה ערך לשלושה חודשים של למידה עיונית" שזו קצת הפרזה (חיננית אמנם) לטעמי, אבל הוא מעביר את התחושה שמדובר בדבר שהוא חיוני  להכשרה ולא "Nice to Have" . עוד נאמר שזו חווית למידה ייחודית, שזה מרגיש לגמרי כמו הדבר האמיתי, שזה מאפשר להם לחוות ולדעת שהם אכן למדו וספגו את הכלים והמיומנויות לאורך השנה ושזה ייצר עבורם תובנות רבות ויקרות ערך. הדבר המשמעותי שמתווסף פה לחווית למידה משמעותית היא החוויה של המסוגלות העצמית. כלומר: הם חוו את עצמם בתפקיד לראשונה, ויכלו לחוש את עצמם בתוכו ולהווכח בכל מה שלמדו עד כה באופן הדרגתי לאורך כל השנה.

גם בעבור הסגל של התכנית זו היתה הזדמנות לצפות ולהעריך את הדרך שעשה כל לומד, ואת הסגנון האישי שהוא פיתח. בנוסף על כך זה גם סייע בסימון המרחבים להמשך ההתפתחות וההכשרה במסגרת הסטאז' וההדרכה האישית שבתוכנית.

מה ניתן להבין מתיאור המקרה הזה לגבי למידה יישומית בצורותיה השונות?

הרמז בכותרת: זה נראה אחרת בכל הכשרה. ובכל ארגון. זאת מהסיבה הפשוטה שכל ארגון וכל הכשרה מכוונת למטרות ייחודיות וספציפיות, ועל כן התרגילים היישומיים הם תמיד "תפירה אישית" ונבנים בלעדית לארגון ולתוכנית. אם התנסתם בעבר בסימולציות "גנריות" אתם יודעים שזה לא זה. אי אפשר ללמוד לבצע מיומנות בלי להבין ולהזדהות עם עולם התוכן המדויק שאתם פועלים בו.

בסימולציות שלנו, התרחישים הם מציאותיים לחלוטין ונראים בדיוק כמו שההתמודדות במציאות נראית (לא בדיוק. אבל הכי קרוב לזה שיש) ולכן זהו מאפיין מובנה שכל תרגיל נראה אחרת.

מה שייחודי בתכנית הזאת, ב"שקלא וטריא", הוא שיש לה צוות מקצועי מאד, ולומדים בה מתודות ייחודיות ולכן השימוש במנחים של "במקום" היה מדויק פחות מאשר הצוות המנוסה של התכנית. ועל כן הבחירה היתה להדריך את המנחים הקיימים לעבוד נכון עם המתודה ולא להביא מנחים חיצוניים לתכנית הלימוד. הבחירה הזו אפשרה גם את ההמשכיות הכה חשובה של השיחות האישיות.

וידוי קטן בעניין הזה: את המרכיב של שיחות המשוב האישיות אימצתי מהעבודה עם "שקלא וטריא" ויישמתי גם בתוכניות הכשרה אחרות שאני מנחה בהן, כמו התכנית להכשרת מנהלי בתי ספר מטעם אבני ראשה. השנה לראשונה הוספנו לתכנית הסימולציות הותיקה של הקורס את המרכיב של שיחה אישית עם המנחה לאחר ההתנסות. ההתנסות ב"שקלא וטריא" לימדה אותי שזה אפקטיבי הרבה יותר ממשוב על רפלקסיה אישית, שהיא המתודה שנעזרנו בה עד השנה הנוכחית.

וזה חלק מהיופי בתהליכים הללו: שהם מטייבים את תכנית הלימודים, עושים אותה מדויקת יותר וישימה יותר עבור המשתתפים ובמקביל, נוצרים מעגלים נוספים של שינוי, השפעה ולמידה שמצטברת משנה לשנה ב"במקום". ואם גם אתם עסוקים באתגר של קיצור המרחק מלמידה בהכשרות לבין הדרך ליישום הנלמד בהן, דברו איתנו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

שירה שינמן, מנכ"לית "במקום"- ייעוץ ארגוני וסדנאות סימולציה.